עוד באתר

רחוב אחוזה 124 (בניין מכבי, קומת קרקע), רעננה. קביעת תורים בטלפון 09-7406233.

[קרא עוד]

מה זה אי-פריון? מתי לפנות לטיפול? אילו בדיקות לעשות? מה סיכויי ההצלחה? תשובות לכל השאלות שמעסיקות אתכם בנושא פריון, טיפולי פוריות, הפריה חוץ-גופית ועוד.

[קרא עוד]

כל המידע והמושגים בנושאי פריון וטיפולי פוריות - התרופות, הבדיקות, התהליכים ועוד.

[קרא עוד]

כמה מהדעות הקדומות ומהמיתוסים המוכרים ביותר בכל הקשור לטיפולי פוריות, שהגיע הזמן להפריך (או לאשש).

[קרא עוד]

 

מילון מונחים

הפריה חוץ-גופית (IVF) - התהליך בו הביצית והזרע מופגשים מחוץ לגוף האישה, הביצית מופרית והעובר מוחזר אל תוך הרחם. בדרך כלל הביציות מושגות בעזרת תרופות להשראת ביוץ הניתנות לאישה ושאיבתן מהשחלה, פעולה המתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה כללית ובהנחיית אולטרה-סאונד. הביציות שנשאבו מועברות למעבדה, שם הן מונחות בצלחת פטרי יחד עם תאי הזרע שהוכנו באותו הזמן לקראת ההפריה, והזרעים אמורים להפרות את הביציות  באופן ספונטני. אם הפריה כזו אינה מתרחשת, ייתכן שתבוצע פעולת מיקרומניפולציה. העוברים שנוצרו מוחזרים לרחם, בעזרת צנתר עדין המוכנס בגישה נרתיקית דרך צוואר הרחם ללא בהרדמה.

שאיבה - פעולה המתבצעת בחדר ניתוח, בהרדמה כללית ובהנחיית אולטרה-סאונד, לשאיבת הביציות הבשלות מהשחלות במסגרת טיפול IVF. בדרך כלל כאשר הזקיקים מגיעים לגודל בשל, המטופלת תזריק את הורמון ההריון  hCG (אוביטרל), וכ-34 שעות לאחר מכן תתבצע השאיבה.

החזרה – פעולה התמבצעת בחדר ניתוח, ללא הרדמה ובהנחיית אולטרה-סאונד, להחזרת עוברים לרחם במסגרת טיפול IVF.

מיקרומניפולציה (ICSI) - במקרים בהם כמות הזרע נמוכה ביותר ו/או שתנועתו איטית מאוד, מתבצעת פעולת הזרקה של תא זרע בודד ישירות לתוך הביצית. טכנולוגיה זו הוכחה כיעילה ביותר במצבים של בעיית זרע קיצונית.

בלסטוציסט - עובר אשר נשאר לגדול באינקובטור במעבדה עד ליום החמישי או השישי לאחר ההפריה, ומגיע לגודל של כ-30-60 תאים. עוברים המגיעים לשלב הבלסטוציסט מעידים על יכולתם להפעיל את הקוד הגנטי שלהם, ולכן יש הסבורים כי החזרתם בשלב זה מגבירה את סיכויי ההשתרשות ברחם. לעומת זאת, יש סיכוי שאף עובר לא יגיע לשלב הבלסטוציסט במעבדה, וגם לא הוכח בוודאות כי הסיכוי להשגת הריון ממחזור שאיבה עולה על-ידי שימוש בגישה זו, לכן עדיין מקובל להחזיר עוברים 2-4 ימים לאחר ההפרייה.

הקפאת עוברים - כאשר במחזור הפריה מושגים יותר משלושה עוברים באיכות טובה, אלה שלא מוחזרים לרחם לעתים מוקפאים עד לטמפרטורה של מינוס 196 מעלות. תהליך ההקפאה פשוט ונמשך כמה שעות, ולאחריו נשמרים העוברים במיכל של חנקן נוזלי, בו הם יכולים לשהות גם מספר שנים. אותם עוברים מוקפאים יכולים לשמש במחזורי הטיפול הבאים, אז יוחזרו לרחם לאחר הפשרה באותו היום.

הזרעה תוך רחמית (IUI) - תהליך שבו נוזל הזרע עובר "השבחה" במעבדה, ולאחר מכן מוזרק בעזרת צנתר עדין ישירות לתוך חלל הרחם. פעולה זו הינה בגישה נרתיקית, אינה כרוכה בהרדמה ונפוצה במצבים של חוסר פוריות מסיבה לא מוסברת או במצבים של ליקוי קל באיכות הזרע. התהליך קצר ובדרך כלל אינו כרוך בכאבים.

MESA - מקרים בהם קיימת חסימה במעבר התקין של הזרע, מתבצעת שאיבת זרע מתוך הצינור המקשר את האשך עם חבל הזרע (האפידידימיס). פעולה זו מאפשרת לקבל זרע המתאים לשימוש בהפריה.

TESA/TESE - במקרים בהם לא ניתן להשיג תאי זרע מנוזל הזרע ולא אובחנה חסימה בדרכי הזרע, מתבצעת הפקת זרע על-ידי לקיחת דגימה ישירות מתוך רקמת האשך, וממנה ניתן לבודד זרעים.

החזרת העוברים לחצוצרה (ZIFT) - טכניקה חדשנית יותר להחזרה, במהלכה מוחזרים העוברים בעזרת לפרסקופיה לחצוצרה. הליך זה מתבצע בחדר ניתוח בהרדמה כללית, בעיקר לאחר כשלונות חוזרים בהשגת היריון גם באמצעות בטיפולים.

בקיעה (Hatching) - חיתוך מעטפת הביצית ליצירת חריר או חלון קטן דרכו תתרחש בקיעת העובר לאחר השתלתו ברחם. משתמשים בטכניקה זו במטופלות מבוגרות יחסית וכן במצבים בהם מעטפת הביצית עבה יחסית.

הגופיף הצהוב – מה שנשאר מהזקיק לאחר שבקעה ממנו הביצית. בשלבים הראשונים של ההריון, הגופיף הצהוב אחראי על הפרשת הפרוגסטרון, הנחוץ להתפתחות ושימור ההריון. כאשר לא מושג הריון, הגופיף מתמוסס לאחר כ-12 יום, רמת הפרוגסטרון יורדת ומגיעה הווסת מופיעה.

גירוי יתר שחלתי –  תופעת לוואי של טיפולי פריון, הנגרמת על-ידי טיפול תרופתי להשראת ביוץ. גורמת לרמת אסטרדיול E2 גבוהה במיוחד ולשחלות גדולות ורגישות באופן חריג. אם מאובחן גירוי יתר, בדרך כלל מופסק מחזור הטיפול והאישה מצטווה למנוחה ושתייה מרובה.

הריון כימי – הריון שהעדות היחידה לקיומו היא באמצעות בדיקת דם או שתן ממש בתחילתו, מאחר והוא הפסיק להתפתח ונפלט מהגוף באופן שנראה זהה לקבלת וסת. הריון זה אינו מגיע לשלב שבו ניתן לראות עובר בבדיקת אולטרה-סאונד, ומתאפיין לעתים בערכי בטא נמוכים מאוד או שלא עולים באופן תקין.

שלב הזקיק – השלב במחזור החודשי שמתחיל בעצם הופעת הווסת ונמשך עד לביוץ.

ביוץ – המועד בו בוקעות הביציות מתוך הזקיקים, וניתנות להפריה כ-18-24 שעות לאחר מכן. מאוד חשוב לזהות במדויק ככל האפשר את מועד הביוץ, המתרחש בדרך כלל בין היום ה-12 ליום ה-16 למחזור. ייתכן גם ביוץ ביום מאוחר יותר למחזור, ללא הפרעה לפוריות.

השלב הלוטאלי – השלב במחזור החודשי שמתחיל בביוץ ונמשך עד להופעת הווסת.

רירית הרחם - הקרום המרפד את פנים הרחם, שבו אמור להשתרש העובר. רירית הרחם מתעבה לקראת ההשרשה, וכאשר זו אינה מתרחשת הרירית מתפרקת ונפלטת החוצה בווסת. עובי הרירית נבדק כחלק ממערב הזקיקים ומקובל שיהיה מעל 6-7 מ"מ לקראת הביוץ. רירית דקה מדי עלולה למנוע השתרשות ו/או להקשות על התפתחות תקינה של הריון שנקלט.

שחלות פוליציסטיות – נשים הסובלות מתסמונת זו מאופיינות בשחלות יחסית גדולות המכילות מספר גדול של זקיקים. ההערכות הן שעד כ-10 אחוז מהנשים בגיל הרבייה (20-40 שנה) סובלות מתסמונת זו, שבין תסמיניה מחזור לא סדיר, וסתות מועטות או היעדר וסת. אלה נגרמים בדרך כלל ממיעוט או היעדר ביוץ. למרות זאת, נשים רבות מבייצות באופן סדיר ומגלות על השחלות הפוליציסטיות רק בבדיקת אולטרסאונד.

הקפאת ביציות - בספטמבר 2010 אישר משרד הבריאות לכל אישה בישראל בין גיל 30 ל-41 לבצע שאיבת ביציות והקפאתן לצורך הפריה עתידית. האישור מאפשר עד ארבע שאיבות והקפאה של עד 20 ביציות למטרות שימור פוריות, גם אם האישה אינה עוברת טיפולי פוריות או טיפולים רפואיים כלשהם.

הורמונים

פרוגסטרון (Progesterone) - הורמון המופרש בשבועיים האחרונים למחזור ואחראי על עיבוי רירית הרחם לפני ההריון. כשאישה נכנסת להריון, הפרוגסטרון ממשיך להיות מופרש מן הגופיף הצהוב ולאחר מכן מן השליה בתחילת ההריון. נהוג לתת תמיכה בצורת טבליות וגינליות ו/או זריקות במידה וקיים חשש שרמת הפרוגסטרון הטבעי לא תספיק.

אסטרדיול (E2) – הורמון המיוצר בעיקר בשחלה ואשר ממלא תפקיד מפתח בתהליך הביוץ ובגדילת הזקיקים ורירית הרחם. הערכים לקראת ביוץ באמצעות טיפול הורמונלי יכולים להגיע לאלפים, כשערכים גבוהים במיוחד יכולים להוות אינדיקציה לגירוי יתר.

רולקטין (Prolactin)- הורמון האחראי על ייצור חלב בבלוטות החלב בשד לאחר לידה. רמות גבוהות של פרולקטין גורמות לדיכוי מחזור הביוץ, ולכן מידתו בדם נבדקת בין היתר בבדיקות פרופיל הורמונלי. רמת ההורמון גבוהה כשמתעוררים מהשינה, ולכן בדיקת הדם צריכה להתבצע לאחר 3 שעות עירנות לפחות.

FSH – הורמון מגרה זקיק (Follicle Stimulating Hormone). משפיע על התפתחות הזקיק ועל קיומו של ביוץ.

LH – הורמון הצהבה (Luteinizing Hormone). מגרה ביוץ, יצירת גופיף צהוב, אחראי להפרשת האסטרדיול (E2) וחיוני לתהליך התפתחות הזקיקים ולביוץ.

TSH – הורמון מעורר בלוטת התריס (Thyroid Stimulating Hormone), השולט בקצב חילוף החומרים בגוף. נבדק באופן שגרתי כחלק מהפרופיל ההורמונלי על מנת לשלול פגיעה בפוריות, למרות שאין לו קשר ישיר לנושא הפריון.

בטא (Beta-HCG) – הורמון המופרש למחזור הדם של האישה החל מכ-10 ימים לאחר ההפריה, ושהימצאותו בגופה מעידה על קיום הריון. בהריון תקין, ערכי הבטא המתקבלים בבדיקת דם כמותית אמורים להכפיל את עצמם כל 48-72 שעות.

בדיקות

פרופיל הורמונלי – בדיקות דם המבוצעות בדרך כלל ביום ה-2-4 למחזור, על מנת לבחון את מצבה ההורמונלי של האישה בתחילת מחזור חודשי. הבדיקות כוללות בדרך כלל את ההורמונים TSH, Prolactine, LH, FSH, E2 (estradiol), progesterone, testosterone, DHEA-S ועוד.

צילום רחם (היסטרוסלפינגוגרפיה HSG) – צילום רנטגן המדגים את חלל הרחם, החצוצרות והמעבר דרכן לחלל האגן, לצורך בירור סיבה לאי כניסה להריון או להפלות חוזרות. הצילום מבוצע במהלך השבוע הראשון לאחר סיום הווסת (לפני הביוץ), בעזרת שימוש בחומר ניגוד המכיל יוד וללא הרדמה.

בדיקת זרע -  דגימת זרע שמוסר הגבר ומשמשת להערכת תקינות תאי הזרע על-פי מדדים קבועים: ריכוז, נזילות, תנועתיות, מורפולוגיה, ועוד. בדיקה זו הינה בין הראשונות שזוגות עם קושי להרות אמורים לבצע.

מעקב זקיקים – רצף בדיקות אולטרה-סאונד וגינאליות שנעשים לאישה במהלך מחזור טיפול, במטרה לעקוב אחרי התפתחות הזקיקים בשחלות ולתזמן את מועד ההזרעה (בתהליך IUI) או השאיבה (בתהליך IVF). בבדיקות אלה נמדד גם עובי רירית הרחם.

ערכות ביוץ – בדיקות שתן ביתיות שאמורות לזהות את הורמון ה-LH בשתן.

חום השחר – שיטה ותיקה לזיהוי ביוץ, המבוססת על הרעיון שלאחר הביוץ חום הגוף עולה. השיטה פשוטה וכוללת למעשה מדידת חם מדי בוקר, אבל החיסרון הגדול שלה הוא שהיא מזהה את הביוץ רק בדיעבד.

בדיקת הריון - בדיקת דם המשמשת לאבחון הריון על-ידי איתור ההורמון Beta-hCG, שקיומו בדם מעיד על הריון. תוצאות הבדיקה הינן איכותיות (חיובי או שלילי) או כמותיות (ריכוז הבטא בדם).

בדיקת הריון ביתית - בדיקת הבוחנת את הימצאות ההורמון Beta-hCG בשתן. הבדיקת נמכרת בבתי המרקחת, ומומלץ לבצעה עם השתן הראשון של הבוקר. התוצאות נראות בתוך מספר דקות, אך בכל מקרה מומלץ לערוך בדיקת דם לווידוא כל תוצאה.

היסטרוסקופיה (Hysteroscopy) - הליך רפואי בו מוחדר סיב אופטי אל תוך הרחם, ומאפשר התבוננות על הרחם מבפנים, הן למטרות אבחון והן במהלך ניתוח. ניתן לצפות בחלל הרחם ישירות בעינית ההיסטרוסקופ או על גבי מסך וידאו. היסטרוסקופיה אבחנתית מבוצעת לרוב ללא הרדמה, בעוד היסטרוסקופיה ניתוחים מבוצעת בהרדמה מלאה.

תרופות

אוביטרל (Ovitrelle) – זריקה תת-עורית אשר מכילה את ההורמון HCG, אשר מופיע בגוף האישה בזמן ההריון. הזריקה ניתנת לאחר תהליך הגירוי השחלתי במסגרת טיפולי הפוריות, על מנת לגרום להתרחשות ביוץ ולקבע את התזמון שלו ל-36 שעות. יש לחכות לפחות 12 ימים לאחר קבלת אוביטרל לפני ביצוע בדיקת הריון, על מנת להיות בטוחים שתשובה חיובית אינה מושגת בגלל "שאריות" של הורמון ההריון מהזריקה.
מדריך וידאו להזרקה עצמית של אוביטרל (אנגלית)

איקקלומין (Ikaclomin) – תרופה לגיוס זקיקים ולהשראת ביוץ, מהוותיקות ביותר הקיימות בשוק, הניתנת בצורת גלולות לנשים שאינן מבייצות או לכאלו שאצלן יש מיעוט ביוצים. התרופה חוסמת את קולטני האסטרוגנים בבלוטת יתרת המוח, ובכך מעוררת את הפרשת ההורמון FSH, המגרה את השחלה לגיוס זקיקים. התרופה אינה גורמת באופן ישיר לביוץ, אבל אפקטיבית לגרימת ביוץ אצל כ-80% מהנשים.

גונל-אף (Gonal-F) / פיוריגון (Puregon) – זריקה תת-עורית אשר מכילה הורמון סינטתי, המיוצר בשיטות ביוטכנולוגיות של הנדסה גנטית ובעל מבנה זהה להורמון המגרה זקיק FSH הטבעי המיוצר בגוף האדם. התרופה משמשת לטיפול בנשים ובגברים הסובלים מבעיות פוריות עקב מחסור או עקב רמה נמוכה של FSH טבעי.
מדריך וידאו להזרקה עצמית של פיוריגון
מדריך וידאו להזרקה עצמית של גונל-אף (אנגלית)

צטרוטייד (Cetrotide) - זריקה תת-עורית אשר מכילה אנטגוניסט להורמון משחרר גונדוטרופין (GnRH), משמשת למניעת ביוץ מוקדם בגירוי שחלתי מבוקר. הזריקה מאפשרת לרופא שליטה מדויקת במועד הביוץ ומצמצמת את הסיכוי לגירוי יתר שחלתי במהלך הטיפול.
מדריך וידאו להזרקה עצמית של צטרוטייד

דקפפטיל (Decapeptyl) – זריקה שתפקידה למנוע פעילות הורמונלית עצמאית אצל המטופלת ולדכא את הביוץ העצמוני. השימוש בתרופה זו נפוץ בעיקר בעת טיפולי הפריה חוץ גופית, כאשר מעוניינים למנוע ביוץ עצמוני לפני שאיבת הביציות, ולעתים רחוקות גם במצבי גירוי יתר. בשלב ראשון, התרופה גורמת לשחרור של ההורמון GnRH, שמעורר את השחרור של ההורמון מגרה הזקיק (FSH) והורמון הצהבה (LH), אך כעבור כשבועיים, לאחר שהבלוטה התרוקנה, נפסקת הפרשת ההורמונים ומחזור הביוץ הטבעי מופסק. הטיפול ניתן או ב"פרוטוקול ארוך", בו הורמוני גירוי השחלות ניתנים כשבועיים לאחר מכן והדיכוי נמשך כ-3 חודשים, או ב"פרוטוקול קצר", בו שחרור ההורמונים מנוצל מיד עם מתן התרופה.
מדריך וידאו להזרקה עצמית של דקפפטיל 0.1 (אנגלית)

מנוגון (Menogon) - זריקה תת-עורית המכילה את ההורמונים FSH ו-LH, המופקים ממקור אנושי (שתן של נשים בגיל הבלות). תרופה זו נמצאת בשימוש כבר עשרות שנים וניתנת במסגרת פרוטוקול טיפולי פוריות שונים, ביניהם הפריה חוץ-גופית ועידוד ביוץ, ומשפיעה על התפתחות הביציות וגדילת הזקיקים.
מדריך להזרקה עצמית של מנוגון

מנופור (Menopur) - זריקה תת-עורית המכילה את ההורמונים FSH, LH ו- hCG, המופקים ממקור אנושי (שתן של נשים בגיל הבלות). תרופה זו ניתנת במסגרת פרוטוקול טיפולי פוריות שונים, ביניהם הפריה חוץ-גופית ועידוד ביוץ ומשפיעה על התפתחות הביציות וגדילת הזקיקים. מנופור הנו מטוהר ונקי ברמות קרובות לאלו המתקבלות בתכשירים דומים המופקים בהנדסה גנטית.
מדריך וידאו להזרקה עצמית של מנופור

אסטרופם (Estrofem) – גלולות המכילות אסטרוגן ומעודדות את צמיחת ועיבוי רירית הרחם. ניתנות כהכנה לקראת החזרת עוברים או כתמיכה לאחר החזרת עוברים.

פרוגינובה (Progynova) – גלולות המכילות אסטרוגן ומעודדות את צמיחת ועיבוי רירית הרחם. ניתנות כהכנה לקראת החזרת עוברים או כתמיכה לאחר החזרת עוברים. זהה לאסטרופם.

תמיכת פרוגסטון (אוטרוגסטן/אנדומטרין/ג'סטון/קרינון) – תוספת של ההורמון הניתן לאחר הביוץ, במטרה לסייע להשתרשות העובר והתפתחות הריון במידה ונקלט. התמיכה ניתנת או בצורת טבליות וגינליות (Utrogestan/Endometrin), ג'ל וגינלי (Crinone) או באמצעות זריקות (Gestone).