עוד באתר

רחוב אחוזה 124 (בניין מכבי, קומת קרקע), רעננה. קביעת תורים בטלפון 09-7406233.

[קרא עוד]

מה זה אי-פריון? מתי לפנות לטיפול? אילו בדיקות לעשות? מה סיכויי ההצלחה? תשובות לכל השאלות שמעסיקות אתכם בנושא פריון, טיפולי פוריות, הפריה חוץ-גופית ועוד.

[קרא עוד]

כל המידע והמושגים בנושאי פריון וטיפולי פוריות - התרופות, הבדיקות, התהליכים ועוד.

[קרא עוד]

כמה מהדעות הקדומות ומהמיתוסים המוכרים ביותר בכל הקשור לטיפולי פוריות, שהגיע הזמן להפריך (או לאשש).

[קרא עוד]

 

כתבות

"אני רואה בעבודתי ייעוד ושליחות"
כך אומרת ד"ר קלריס נהרי – מומחית ברפואת נשים, העומדת בראש מרפאת הפריון החדשה במרכז בריאות האישה עזרא בבני ברק (מתוך ביטאון שירותי בריאות כללית)

לפני כשלושה חודשים החלה לפעול במרכז בריאות האישה עזרא שבבני ברק מרפאת פריון ראשונה מסוגה במסגרת ה"כללית", הנותנת מענה לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה הדתית בתחום חשוב ומיוחד זה, אבל לא רק לה. מרפאת הפריון החדשה שנפתחה במחוז מציעה את שירותיה לכל לקוחות המחוז, הזקוקים לייעוץ, בדיקה ו/או טיפול במגוון תחומיה של רפואת הפריון.

בראש המרפאה עומדת ד"ר קלריס נהרי - רופאה בכירה ביחידת פריון והפריה חוץ גופית בבי"ח בילינסון, שהתמחתה ברפואת פריון ב- NIH בארה"ב, שם טיפלה, ניתחה והייתה שותפה למחקרים רבים בנושאי פריון.

"פריון", אומרת ד"ר נהרי, "הוא תחום שחשוב לכולם. רוב הנשים, בוודאי בישראל, רואות באימהות יעוד. בחלקי, כרופאה, נפלה זכות גדולה להתמחות במקצוע היכול לאפשר לנשים וגברים להביא ילדים לעולם, ולקיים את המצווה החשובה של 'פרו ורבו'. משום כך, אני רואה בעבודתי ייעוד ושליחות, ואני מתייחסת לכל מטופלת באותם אמפתיה, כבוד ואחריות, כפי שהייתי רוצה שינהגו בי".

רפואת פריון פונה לאנשים המנסים להרות אך אינם מצליחים. הסטטיסטיקה מדברת על כ- 15% מכלל הזוגות שיש להם בעיית פריון אמיתית, היינו: זוגות המעוניינים להרות, אך אינם מצליחים להרות בתוך פרק זמן של בין שנה לשנתיים, וזאת מסיבות שונות:

כ- 20% מבעיות הפוריות נובעים מבעיות מכאניות (חסימות ברחם או בחצוצרות וכד'); כ- 20% מהבעיות נובעים מבעיות הורמונאליות, כלומר, מבעיות ביוץ שונות; בכ- 30% מהמקרים מקור הבעיה הוא איכות הזרע של הגבר; כ- 20% מהבעיות מוגדרים תחת הכותרת "תת פוריות ללא הסבר"; וכ-10% נובעים מגורמים נוספים שונים, כגון: בעיות גנטיות, בעיות שמקורן בהעדר ידע לגבי המועד והאופן הנכון לקיום יחסי מין וכד'.

במגזר הדתי, למשל, עקב החיוב לספור ימים נקיים לאחר המחזור, יש נשים שמחמיצות את יום הביוץ, ומשום כך לא מצליחות להרות. במגזר החילוני, לעומת זאת, נשים רבות מחליטות על היריון רק בשלב מאוחר בחיים, בגלל קריירה או הגשמה אישית, אלא שאז, כשהן לא מצליחות להרות, מתברר להן שגם הביציות מזדקנות יחד איתן, וכושרן להרות - יורד עם הגיל.

בהרבה מקרים, לבירור הראשוני במגזר הדתי מגיעה האישה בגפה, ורק לאחר טיפול-שניים מצטרף אליה בן זוגה. מטבע הדברים, נשאלות במפגש שאלות בעלות אופי אינטימי ביותר.

" אני מרגישה מאוד נוח לדבר על הכל", אומרת ד"ר נהרי, "משום שללא פתיחות - לא ניתן להגיע לשורש הבעיה. למרות זאת, גם רבנים גדולים מפנים אלינו נשים ובני זוג הזקוקים לטיפול או לייעוץ, ולעזרה בהולדת ילדים".

עד כמה מצליחה רפואת הפריון לתת מענה לבעיות?

"לא כל מי שעובר טיפולי פריון יצליח בסופו של דבר להרות, אבל חלק גדול מהמטופלים – בהחלט כן. רפואת פריון היא תחום רפואי חדש בסך הכול, שלא היה קיים בעבר, אבל מרגע שהוחל בה -  היא נמצאת בהתקדמות תמידית. למשל, יש היום תחום חדש של פעילות, המתמקד בהבשלת ביציות מחוץ לשחלה, על ידי שאיבת הביציות כשהן עדיין קטנות מאוד וגידולן באינקובאטור. תחום טיפולי זה עדיין אינו מורשה בארץ אלא במסגרת מחקר אבל זה רק עניין של זמן עד שיגיע גם אלינו.

"נושא אחר שרפואת הפריון נותנת לו פתרון הוא הפריית ביציות של נשים חולות בסרטן, לפני טיפולי הכימותרפיה וההקרנות, כאשר הביציות המופרות נשמרות עד לאחר גמר הטיפולים. תהליך דומה נעשה במקרה של גברים החולים בסרטן הזקוקים לשימור פוריות, כאשר הזרע שלהם נשמר ומוקפא, עד לאחר הטיפול".

האם אין כאן, בעצם, התערבות במעשה הבריאה?

"דווקא הציבור הדתי לימד אותי, שהכול צפוי אבל הרשות נתונה. אלוהים ייתן מה שייתן, אבל עלינו לפעול כדי שהדברים יקרו, ולא לשבת בחיבוק ידיים. צריך השתדלות, כי בלעדיה - לא יקרה דבר. לכן, לא אחת אומרים לי, דווקא במגזר הדתי, שמה שאני עושה - הוא שליחות מטעם ההשגחה העליונה".

ולשליחות הזאת יש כבר כמה עדויות חייכניות ותפוחות לחיים...

"בהחלט. לפני שפתחנו את מרפאת הפריון, עבדתי במרכז בריאות האישה עזרא כרופאת נשים, וטיפלתי בכל מכלול רפואת הנשים, לרבות פריון. מהפעילות הזאת צמחו כמה וכמה הריונות יפים, ונולדו כבר כמה וכמה ילדים, שהם תוצר מתוק ונפלא של יכולותיה של רפואת הפריון".

ראיינה: עדית נעמן.


ד"ר קלריס נהרי מתארחת בתוכנית "בואי אמא" בערוץ 10, בנושא פריון וטיפולי פוריות:



ילדים בתנאי מעבדה - כך תיכנסי להריון בהפריה חוץ גופית
פורסם במגזין "העיר בוורוד", ינואר 2010. מאת: ד"ר קלריס נהרי, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית ביחידת הפריון של ביה"ח בילינסון, הקימה את מרפאת הפריון של שירותי בריאות כללית בבני ברק ובעלת קליניקה פרטית ברעננה.

בימים אלה מציינים הגויים את יום הולדתו של המשיח שלהם, שנולד ללא יחסי מין בין גבר לאישה (לדברי אימו, לפחות). אינני יודעת איך נכנסה מרים הגלילית להריון, אבל היום הריון ללא מין הוא דבר שבשגרה.

בפעמים הקודמות דיברתי על תרומת זרע ועל הזרעה תוך רחמית. במקרה שההזרעות לא מצליחות, צריך לעבור להפריה חוץ גופית. על מנת לבצע את הטיפול במימון המדינה, האישה והגבר צריכים לעבור בדיקות הכנה ולקבל אישור מוועדה מיוחדת של קופת החולים. למעוניינים לעבור טיפולי הפרייה פרטיים, המחיר נע בערך בין 11,000-16,000₪ למחזור טיפולים, וזה רק התשלום לבית החולים – לפני התשלום עבור תרופות ושכר לרופא.

הבדיקות הגופניות והמעבדתיות לפני הפריה חוץ גופית הן בדיקות דומות לאלה שביצענו לפני ההזרעה. בנוסף יש גם בדיקות הכנה להרדמה, שתלויות בגיל האישה (למשל בדיקת א.ק.ג צריך רק מעל גיל 40, אבל תפקודי קרישה צריכה כל אישה). אם יש בעיות ספציפיות הן יצריכו, כמובן, בדיקות נוספות. כל זאת על מנת לא לסכן את חיי האישה שעוברת את הטיפולים.

בגדול, בהפריית מבחנה שואבים ביציות מגוף האישה (משתדלים בכל פעם לשאוב מספר ביציות), ומבצעים את ההפריה במעבדה.

אחרי שבדיקות ההכנה תקינות, מחליטים על פרוטוקול טיפול, כלומר צורת הטיפול המתאימה לאישה המסוימת או לזוג המסוים. יש מספר פרוטוקולי טיפול, בכל אחד מהן מעורבות בדיקות שונות וכל אחד מהן מותאם לגיל, למצב ההורמונלי ולתגובות הפיזיולוגיות של האישה. באופן כללי המטרה היא לגרות את השחלות לייצור ביציות באמצעות הורמונים (גוֹנָדוֹטְרוֹפִּינִים), ובו זמנית לדאוג שלא יהיה ביוץ לפני זמן השאיבה (כלומר צריך לשאוב לפני שהביציות יוצאות מהשחלות לחצוצרות), מכיוון שברגע שהביציות יוצאות מהשחלות, אין כבר דרך לאסוף אותן.

אחד הסיכונים בהפריה חוץ גופית הוא גירוי יתר שחלתי, מצב שעלול לסכן את חיי האישה (אם תבקשו, אכתוב על זה טור מיוחד). על מנת להימנע ממצב כזה מבצעים מעקבים ובדיקות הורמונליות מדי מספר ימים (המספר המדויק משתנה לפי תגובת האישה).

הטיפול ההורמונלי הממוצע לגירוי הזקיקים הוא כ-10-12 ימים. בסופו מגיעים למספר זקיקים סביר בגודל מתאים, עם בדיקות דם שתואמות לגודל הזקיקים ומספרם, ועם רירית-רחם בעובי מתאים לקליטת העוברים. בשלב זה מחליטים על שאיבה. כ-34 שעות לפני השאיבה נותנים זריקה בשם אוֹבִיטְרֶל להבשלת הזקיקים. שאיבת הביציות עצמה מתרחשת בצום ובהרדמה מלאה, בהנחיית אולטרסאונד. כל תוכן הזקיקים נשאב למבחנות, ומועבר למעבדה שצמודה לחדר הניתוח. שם מבודדים את הביציות, ועכשיו רק חסר שיבוא החתן.

בדרך כלל הביצית מוכנסת לצלחת עם זרע ונותנים להם לעשות "מינגלינג" טבעי. במקרים אחרים עושים להם היכרות יזומה בתהליך שנקרא מיקרומניפולציה: מקלפים את הביצית מהתאים שמגנים עליה (קוראים להם קוּמוּלוּס אוֹאוֹפוֹרוּס) ומחזיקים אותה במקום כדי שלא תזוז, לוקחים תא זרע בודד במבחנת זכוכית דקה עם קצה חד, ומכניסים את תא הזרע לביצית. מי שרוצה לראות תמונות של איך זה נראה יכול לחפש בגוגל תמונות של ICSI (Intra Cytoplasmatic Sperm Injection). ניתן לשלב בין שתי השיטות – חצי מההפריה בצלחת וחצי במיקרומניפולציה – כדי להגביר את הסיכוי להפריה. במקומות אחרים עושים מיקרומניפולציה רק אם יש סיבה לחשוד שההפריה בצלחת לא תצליח (למשל כשלונות קודמים, זרע שנראה לא תקין, מיעוט תאי זרע, זרע שנשאב ישירות מהאשכים ועוד).

את הביציות והזרעים שמים באינקובטור, ויום לאחר מכן בודקים האם אכן היו הפריות. אם הייתה הפריה, ברגע זה אפשר להתחיל לקרוא לזה עוּבּר. הביצית המופרית מתחלקת מספר פעמים, והעוברים מוחזרים לרחם ביום השני או השלישי כאשר יש בהם 2-8 תאים, וניתן גם לגדל עובר מחוץ לרחם עד היום החמישי או השישי. לעובר כזה קוראים בְּלַסְטוֹצִיסט. חייבים להכניס את העובר לרחם או להקפיא אותו לפני שהוא מתחבר לצלחת.

בזמן ההמתנה לעובר, האישה מקבלת תמיכה של פרוגסטרון, כדי להכין את הרירית לקליטת העובר. העוברים מוחזרים לרחם באותה שיטה שבה מתבצעת ההזרעה התוך רחמית: בד"כ שמים שני עוברים בצינורית מיוחדת (זה המספר האידיאלי, הוא יכול להשתנות בתנאים מסוימים). לצינורית מחובר מזרק, והעוברים מוזרקים לרחם דרך הנרתיק, עם או בלי הנחיית אולטרסאונד.

אם נשארו עוברים נוספים – מקפיאים אותם מייד או בשלב הבלסטוציסט. הסיכוי של בלסטוציסט להיקלט הוא גבוה משל עובר קטן יותר, אבל קיימת סכנה שהעובר לא יתפתח לבלסטוציסט בתנאי מעבדה, כאשר ברחם יש סיכוי שהיה נקלט ומתפתח. ממשיכים תמיכה הורמונלית, ואחרי 12 ימים מבצעים בדיקת דם להריון. אם ההריון נקלט – מזל טוב, הצלחנו – יש!!! עוברים למעקב הריון, כאשר יש להמשיך בתמיכה הורמונלית עד שבוע 10-12. אם ההריון לא נקלט, מפסיקים את כל התמיכות, ממתינים לווסת, ומתחילים מהתחלה בתקווה שהפעם זאת הפעם.

לא בטוח שהרך או הרכים הנולדים ייסדו דתות חדשות, אבל הם בטוח יביאו הרבה אור ונחת להורים המאושרים.

רפואה משלימה לצד הרפואה הקונבנציונלית
פורסם במגזין "העיר בוורוד", מאי 2010. מאת: ד"ר קלריס נהרי, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית ביחידת הפריון של ביה"ח בילינסון, הקימה את מרפאת הפריון של שירותי בריאות כללית בבני ברק ובעלת קליניקה פרטית ברעננה.

טיפולי הפריון, שעליהם פירטתי בפעמים הקודמות, עשויים להיות מתישים פיזית ונפשית. לעיתים המתח אף מחמיר את הבעיה הפיזיולוגית או יוצר אותה מלכתחילה. זוגות רבים זקוקים לפן נוסף שאותו אין הרפואה הקונבנציונלית מסוגלת לספק, הן מבחינת ידע ויכולת והן מבחינת זמן. בהיותי סטודנטית, למדתי גם רפואה סינית, שיאצו וטיפול באמצעות צמחים, במחשבה לשלב את הטיפולים האלה בטיפולים הקונבנציונליים. לצערי או לשמחתי, בשל עומס המטופלים אין הזמן מאפשר לי לטפל בכל מטופל מכל הזוויות הדרושות, אך הידע שלי מאפשר לי להמליץ על הטיפולים המשלימים הנחוצים.

כל אישה או כל זוג יכולים להיעזר בטיפולים המשלימים כתוספת לתהליכי הפריון, בשלבים שונים של התהליך או לכל אורכו, לשם הפגת המתחים הנפשיים או לשחרור הצ'י (שחרור חסימות בזרימת האנרגיה).

בארץ קיימים סגנונות טיפול שונים ומטפלים רבים במסגרות שונות, החל מקופות החולים, דרך מסגרות פרטיות וכלה במטפלים עצמאיים. חשוב לבחור שיטה שתתאים לאדם ומטפל שהוא מוסמך ומנוסה על מנת להימנע מנזקים.

איזו שיטה מתאימה לאיזה אדם? מבחינת הרפואה אין כאן חוקים. מכיוון שטיפולים משלימים עובדים על גוף ונפש כיחידה אחת, חשוב יותר החיבור של המטופל לשיטה ולמטפל. קורה לי לא אחת שמטופלת אחת משבחת ומהללת שיטה מסוימת שעזרה לה, ומטופלת אחרת רואה את אותה שיטה כבזבוז מוחלט של זמן וכסף. חשוב לקרוא וללמוד על השיטה, ולראות אם התיאוריה מאחוריה משכנעת בעיניכם או נשמעת לכם כשטויות גמורות.

הרפואה המשלימה מתחלקת, באופן גס, לשיטות גופניות - המטפלות במכלול הגופנפש דרך הגוף – ולשיטות קוגניטיביות, המטפלות בו דרך הנפש.

שיטות גופניות מתאימות יותר לאנשים שצריכים הוכחה מוחשית לכך שהם מטופלים, או לאנשים המעדיפים טיפול פחות פולשני מבחינה נפשית. מה שעד לפני כ-20 שנה היה נחלתם של "קומץ משוגעים שמאמינים ברפואת אליל", הפך עתה לטיפול מיינסטרים על גבול הרפואה הקונבנציונלית: רפואה סינית, נטורופתיה, הומאופתיה, פרחי באך, רפלקסולוגיה, שיאצו ועיסוי רפואי הן דרכי טיפול מקובלות לגמרי בקרב רוב האוכלוסייה. גם מבין השיטות האלה אנשים שונים יעדיפו תחומים שונים. בעוד שבנטורופתיה ובחלק התזונתי של הרפואה הסינית דרושה התמדה גם מחוץ לקליניקה, הדיקור והעיסויים לסוגיהם מצריכים אך ורק את הביקור בקליניקה. העיסוי מתאים לאנשים שאוהבים יותר מגע וזקוקים להפגת מתחים, ואילו הדיקור – שמתאים יותר למי שאינו פוחד ממחטים – נחשב היום לטיפול כמעט שגרתי. ההומאופתיה ופרחי באך דורשים התמדה מסוימת מחוץ לקליניקה, אך פחות משנים את אורחות חייו של האדם מאשר נטורופתיה וטיפול תזונתי סיני.

יש שיטות המלמדות את האדם להשתמש בגופו נכון יותר על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. שיטות אלה כוללות את שיטת פלדנקרייז, שיטת אלכסנדר, שיטת פאולה ועוד.

שיטות אנרגטיות ללא "עזרים" חיצוניים, כמו רייקי והילינג, מקובלות אף הן היום אך דורשות יותר אמונה מהשיטות הגופניות האחרות.

בין השיטות הנפשיות ניתן למצוא, לצד הטיפול הפסיכולוגי הרגיל, גם היפנוזה, שיטת קיי, NLP ועוד שלל שיטות המבוססות על דמיון מודרך. המשותף לכל השיטות הנפשיות הוא שהן מפיגות מתחים "דרך הראש", ואם יש צורך – משנות דפוסים ואמונות הגורמים לקשיים גופניים ולדפוסי ההתנהגות לא רצויים. שיטות אלה מתאימות יותר לאנשים המוכנים להיפתח נפשית בפני גורם חיצוני, ושאינם זקוקים להוכחה פיזית לטיפול על מנת להגיע לתוצאה הרצויה. הן מתאימות במיוחד לאנשים שאינם חפצים במגע, והאמונה בהן היא מרכיב מרכזי בהצלחת הטיפול.

מספר שיטות משלבות את הגופני עם הנפשי, למשל טיפול יחידני בשיטת גרינברג המשלב שיחה עם טיפול במגע.

כמובן שיש עוד שיטות רבות מכל הסוגים, אך קצרה היריעה מלפרט את כולן. ויש גם מטופלים שאינם מעוניינים בטיפולים משלימים מכל סוג שהוא, אלא רק בטיפול שלי, וגם זה בסדר. כי עם טיפולים משלימים או בלעדיהם, הדבר החשוב בסופו של דבר הוא השגת ההריון, הריון תקין ומוצלח עד תומו ולידת ילד בריא.

בהצלחה!

דעות קדומות
פורסם במגזין "העיר בוורוד", מרץ 2010. מאת: ד"ר קלריס נהרי, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית ביחידת הפריון של ביה"ח בילינסון, הקימה את מרפאת הפריון של שירותי בריאות כללית בבני ברק ובעלת קליניקה פרטית ברעננה.

לכבוד חג החירות הבא עלינו לטובה, נשתחרר ממספר דעות קדומות בקשר לטיפולי פוריות, ונשתחרר מהספק בקשר לתפיסות מקובלות ונכונות.

לא נכון:

"אסור להרות מייד אחרי הפלה".
מבחינה רפואית, אין צורך לחכות להמשך טיפולי פריון (או לכניסה טבעית להריון) אחרי הפלה. ניתן להרות מייד במחזור הבא, ותקינות ההריון אינה תלויה בהפלה. הדבר שמונע מנשים רבות להיכנס להריון מייד אחרי הפלה הוא מצבן הנפשי. הפלה עשויה להיות חוויה טראומטית לנפש, ולפעמים צריך לעבד אותה לפני שמצליחים להרות שוב. כמו כן, ייתכנו סיבוכים כתוצאה מהתהליך הכירורגי שעברה האישה, ואז צריך לפתור כל בעיה לגופה. אם הצליחה האישה להרות – ההריון רגיל.

"אחרי החזרת עוברים צריך לשכב מספר ימים".
לפי מחקרים שנעשו, לא נמצאה כל תועלת במנוחה מייד לאחר החזרת עוברים. מניסיוני, דווקא אצל נשים שחזרו לשגרת החיים הרגילה, אחוזי הקליטה גדולים יותר. לא צריך עכשיו לפתח תחביבים חדשים כגון ניקיון פאנלים וקפיצות באנג'י, אבל בהחלט לעשות בדיוק מה שעשיתן ביום שלפני ובשבוע שלפני.

"ככל שהאישה מבוגרת יותר, סיכוייה לקלוט הריון קטנים יותר".
גיל האישה אינו קשור ליכולתה לקלוט עוברים. הדבר שמפחית את הסיכויים להרות הוא ביציות "זקנות". עם תרומת ביצית, גם נשים שעברו את גיל הפריון יכולות להרות וללדת.

"איכות הביציות נפגעת מטיפולי פריון".
טיפולי הפריון אינם משנים את איכות הביציות. לפעמים יש ירידה זמנית בתגובה השחלתית, כלומר ירידה בכמות הביציות, אך לא באיכותן.

נכון:

"יש נשים שמשמינות בטיפולי פריון".
נשים משמינות בטיפולי פריון בעיקר בשל מצבן הנפשי. אחת מדרכי הפיצוי הפופולאריות בקרב נשים בתקופות מתח (וטיפולי פריון הם תקופה מאוד מתוחה), היא אכילת יתר או אכילת יותר מתוקים. נשים אחרות – מעטות יחסית – מפצות באי-אכילה. הן לא משמינות.

תופעת לוואי של חלק מהטיפולים ההורמונליים אצל חלק מהנשים, היא צבירת נוזלים. צבירת הנוזלים גורמת לעלייה במשקל של 1-2 ק"ג. כמו כן, יש תרופות מסוימות המגבירות תיאבון. אישה האוכלת מאוזן בכמות ובאיכות, אינה אמורה לעלות מעבר ל-1-2 ק"ג, אם בכלל.

"ככל שהאישה מבוגרת יותר כך יורד הסיכוי להצלחה בטיפולי פריון".
גיל האישה הוא הגורם המשמעותי ביותר היום בטיפולי פריון. החל מגיל 27, מתחילה ירידה מסוימת באיכות הביציות. הירידה הופכת למשמעותית יותר אחרי גיל 35, ואחרי גיל 45 הסיכוי כל כך קלוש, שבארץ אין בכלל אישור לטיפוליIVF  בגיל זה. במקומות מסוימים בעולם מקפיאים היום ביציות של נשים מתחת לגיל 35 שרוצות ילדים "מתישהו אבל לא עכשיו". בארץ עדיין לא קיים התהליך, מלבד הקפאת ביציות של חולות סרטן לצורך שימור פוריות. כפי שכתבתי בחודש שעבר, סיכויי הקליטה תלויים בגיל הביצית ולא בגיל האישה ההרה.

"בטיפולי פוריות כדאי להימנע מעישון ומשתיית אלכוהול".
כאילו דה? עישון ואלכוהול הם רעלים מסוכנים בכל עת, ובפרט בהריון ובטיפולי פריון. מאחר שטיפולי פוריות מסתיימים (בשאיפה) בהריון, מומלץ להימנע מאלכוהול, שיכול לפגוע בהתפתחות התקינה של העובר, מבחינה שכלית וגופנית. עישון פוגע בכל מערכות הגוף, ומערכת הרבייה אינה שונה בהקשר זה. נמצא קשר ישיר בין עישון לבין סיכויי התעברות נמוכים.

גם לגברים מגיע!
פורסם במגזין "העיר בוורוד", פברואר 2010. מאת: ד"ר קלריס נהרי, רופאת נשים מומחית לפריון והפריה חוץ גופית ביחידת הפריון של ביה"ח בילינסון, הקימה את מרפאת הפריון של שירותי בריאות כללית בבני ברק ובעלת קליניקה פרטית ברעננה.

בטורים הקודמים דיברנו על הפריה חוץ גופית לנשים. אבל גם לגברים מגיע להיות אבות, ולכם מוקדש הטור השבוע. אם אתם בוחרים לעשות ילד משותף עם אישה שאתם מכירים שגם תהיה אימו של התינוק, התהליך דומה למה שתיארתי בטורים הקודמים: הזרעה טבעית, אם לא עובד -  השבחה והזרעה תוך רחמית, ואם עדיין לא עובד – הפריה חוץ גופית.

אבל היום יותר ויותר זוגות רוצים להיות ההורים הבלעדיים, ומעדיפים את אופציית הפונדקאות. החוק הישראלי אינו מאפשר עדיין לזוגות גברים להפוך לאבות בפונדקאות, אבל יש תקדים לפונדקאות בזוג של נשים – ביצית של אחת מבנות הזוג ברחם של בת הזוג השנייה. לגברים, האופציה היחידה (בינתיים) היא פונדקאות בחו"ל.

קיימים שני סוגים של פונדקאות: בפונדקאות מלאה הביצית היא מתורמת (במקרה של זוגות סטרייטים – של האם) והפונדקאית היא רק ה"בייביסיטר".  בפונדקאות חלקית, שאינה חוקית בישראל, גם הביצית היא של הפונדקאית. אופציה זו קלה יותר מבחינה לוגיסטית, כי אתם צריכים לאתר רק אישה אחת. מצד שני, היא עלולה להיות בעייתית יותר מבחינה נפשית במהלך ההריון ובסופו, כי האישה בסופו של דבר צריכה למסור את ילדה הביולוגי ולא "להחזיר" עובר שאינו שלה מבחינה גנטית.

כיצד נבחר תורמת ביצית?

מלבד ההעדפות האישיות שלכם, כגון מראה חיצוני, סוג דם והשכלה, כדאי לבחור תורמת ביצית צעירה, פורייה (לא חובה שיהיו לה ילדים. הדבר נמדד בד"כ לפי רמות הורמונים בדם), ובריאה. הבדיקות הגופניות שעליה לעבור דומות לאלה של הפריה חוץ גופית: מחלות זיהומיות, בדיקות הורמונליות ובדיקה פיסיקלית כללית.

כיצד נבחר פונדקאית?

מבחינה רפואית, חשוב שוב שהפונדקאית תהיה צעירה, בריאה ופורייה. שוב, הבדיקות הגופניות דומות לאלה של הפריה חוץ גופית, וכוללות גם אולטרסאונד. רצוי שתהיה אם לילדים בעצמה, גם כדי שתדע למה היא נכנסת מבחינה פיזיולוגית, וגם כדי לדעת אם היא באמת יכולה לא להיקשר לעובר. תמר, פונדקאית בדימוס, אומרת שאפשר לדעת רק אחרי שני הריונות לפחות כי יש נשים שלא נקשרות בהריון הראשון וכן באלה שאחריו, ויש שאצלן זה להיפך. כדאי לבדוק כמה זמן לקח לה להרות עם הילדים שלה. תמיד נעדיף פונדקאית שהרתה אחרי מספר מועט של ניסיונות ושלא היו לה הפלות טבעיות (אם הייתה הפלה יזומה – רצוי לוודא שהיה הריון נוסף לאחר ההפלה). על מנת לשמור על בריאותה של הפונדקאית קבע משרד הבריאות הישראלי שעליה להיות אחרי לא יותר מארבעה הריונות, ולא יותר משני ניתוחים קיסריים. בחו"ל אין הקפדה על חוקים אלה. כדאי לבדוק את היציבות שלה מבחינת מגורים ותעסוקה ואת אורח חייה (תזונה, עישון, פעילות גופנית), בעיקר אם הפונדקאית בחו"ל ולכם אין אפשרות למעקב צמוד.

אם חשוב לכם שהילד שלכם יהיה יהודי, כדאי שגם התורמת וגם הפונדקאית יהיו יהודיות. ניתן גם לגייר את הילד בהמשך.

בפונדקאות התהליך הביולוגי הוא כמו הפריה חוץ גופית רגילה, אבל עם סיכויי קליטה גדולים יותר, מכיוון שמדובר באישה בריאה. גם בניסויים בעכברות הקליטה בפונדקאית הייתה טובה יותר מאשר בתורמת הביצית, בגלל רמות ההורמונים בדמה.

ד"ר קלריס נהרי היא מומחית לפריון, יילוד וגינקולוגיה, בעלת קליניקה פרטית ברעננה ורופאה בכירה ביחידת ההפריה החוץ גופית של בי"ח לנשים ע"ש הלן שניידר, מרכז רפואי רבין (בי"ח בילינסון).

הטור נכתב במשותף עם תמר, פונדקאית בדימוס (www.thmrsite.com).